סיבוכים במהלך הריון

ריבוי מי שפיר

	דם טבורי - מדוע זה חשוב? לקבלת מידע נוסף אנא מלאי את הטופס הבא: שם: דואר אלקטרוני: טלפון: תאריך לידה צפוי: 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25 26 27 28 29 30 31 ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר

(Polyhydramnios - פוליהידרמניון)

במהלך ההריון העובר מתפתח בתוך מי השפיר. מי השפיר מיוצרים בתחילת ההריון על-ידי הפרשות מהקרומים העוטפים את העובר. עם התקדמות ההריון - מורכבים מי השפיר בעיקר מהשתן של העובר.

מי השפיר מכילים חומרים ותאים החשובים למהלך החיים העובריים, ומסייעים להתפתחות תקינה של העובר (ומערכות גוף שונות כגון מערכת הנשימה). כמו-כן, מי השפיר משמשים כהגנה מכאנית לעובר מפני טלטלות וחבלות.

כמות מי השפיר בשבוע ה-12 עומדת על כ-50 מ"ל, כ-400 מ"ל בשבוע 20 וכ-1000 מ"ל בשבועות 28-30. לאחר שבוע 38 מתחילה ירידה הדרגתית בכמות מי השפיר, ובהריונות ממושכים היא עלולה לקטון באופן משמעותי.

במהלך ההריון ניתן לאמוד את כמות מי השפיר בבדיקת אולטראסאונד. הדבר נעשה בהסתכלות סובייקטיביות או בבדיקה אובייקטיבית (אשר איננה מדויקת אך נמצאת בקורלציה לכמות מי השפיר) הנקראת "מדד מי השפיר" או Amniotic fluid index (מדידה בס"מ או מ"מ).

עודף מי שפיר מוגדר ככמות מי שפיר מעבר לאחוזון ה-95 (במקרים רבים מגדירים ריבוי מי שפיר כמעל ל-25 ס"מ).

השכיחות של ריבוי מי שפיר היא כ-1% מההריונות.

מצב של עודף מי שפיר עלול להגדיל את הרחם בצורה ניכרת, ולהביא ללידה מוקדמת. במצב זה העובר המוקף בהרבה מים, יתקשה להתייצב באגן לקראת הלידה. במקרים מסוימים המצב עלול אפילו לגרום למצב של מנח רוחבי של העובר או לצניחת חבל הטבור.

סימנים:

ריבוי מי שפיר מתגלה לרוב בבדיקת אולטראסאונד. במקרים רבים היולדת מדווחת על סימפטומים מקדימים כגון: צרבות, קוצר נשימה וכאבים.

גורמים:

קיימים גורמים רבים לריבוי מי שפיר. בין הגורמים הנפוצים:

• סכרת הריונית
• תאומים מונוכוריונים (תאומים זהים בעלי שליה אחת)
• בעיה אצל העובר אשר מונעת ממנו לבלוע את מי השפיר (חסימה במערכת העיכול או הפרעה נוירולוגית)
• הפרעות אחרות

בחלק מהמקרים הסיבה לריבוי מי השפיר איננה מתגלית.

אבחנה וטיפול:

האבחנה מבוססת על:

• ביסוס האבחנה של ריבוי מי השפיר - כלומר לוודא שמדובר בריבוי אמיתי ולא מצב גבולי חסר משמעות.
• סריקת מערכות קפדנית (ולעיתים אקו-לב של העובר).
• העמסת סוכר.
• לעיתים יש צורך בייעוץ גנטי.

במקרים קלים-בינוניים אין צורך לטפל. במקרים קשים הטיפול הוא על-ידי ניקוז מי שפיר (לעיתים יש לבצע זאת מספר פעמים בהריון).

סיכום:

ריבוי אמיתי של מי השפיר עלול לעיתים להיות כרוך בבעיות אימהיות (כגון סוכרת הריונית) או עובריות. במקרה שמאובחן ריבוי מי שפיר חשוב לקבל יעוץ מרופא/יחידה המתמחים בתחום. במקרים קיצוניים ניתן טיפול על ידי ניקוז חלק ממי השפיר.